פסק-דין בתיק ת"א 1200-08

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום 29.4.2003 (להלן: "התאונה") אשר הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כתאונת עבודה.

אין מחלוקת בשאלת החבות והכיסוי הביטוחי ולפיכך כל שנותר להכרעתי, הינה שאלת גובה הנזק.

1.    התובעת ילידת 22.2.1951 נפגעה באופן קשה ביותר בתאונה וסבלה מפגיעה רב מערכתית לרבות שבר בגולגולת ושברים בירכיה ובידה השמאלית אשר בגינם עברה מספר ניתוחים, לרבות ניתוחים לקיבוע השברים, והיתה מאושפזת במשך 84 יום לרבות לצורך שיקום.

2.    המל"ל קבע לתובעת נכות בשיעור של 100% עד ליום 1.11.2006 וממועד זה ואילך, נכות רפואית בשיעור של 53% (אשר לאחר הפעלת תקנה 15 הועמדה על 80%) וזאת בהתאם להחלטה מיום 8.5.07. הנכות שנקבעה על ידי המל"ל, הינה בגין הפגימות הבאות:

       10% בגין פגיעה פסיכיאטרית;

       5% בגין פגיעה בעצב האולנרי ביד שמאל;

       15% בגין קשיון נוח של שורש כף יד שמאל;

       10% בגין איחוי גרוע של שבר בירך שמאל;

       10% בגין איחוי גרוע של שבר בירך ימין;

       20% בגין ארטריטיס בברך ימין עם הפרעה בינונית.

3.    קודם לפגיעתה, עבדה התובעת במעבדה במפעל תפרון ושכרה הממוצע עמד על סך של 4,771 ש"ח ברוטו (בהתאם לנתון העולה מאישור על תשלומי המל"ל בו השכר הרבע שנתי הינו 14,313 ש"ח), סכום אשר בהצמדה להיום עולה לכדי 5,777 ש"ח ברוטו.

לאחר פגיעתה בתאונה, לא חזרה התובעת לעבודה כלשהי כאשר בעדותה אישרה כי היא לא חיפשה עבודה וזאת לטענתה משום שהיא אינה יכולה לעבוד בשל מגבלותיה (עמ' 7 שורה  3  לפרוטוקול). 

4.    אין מחלוקת בין הצדדים כי קביעת המל"ל באשר לגובה הנכות הרפואית הינה קביעה מחייבת בהתאם להוראת סעיף 6(ב) לחוק הפלת"ד.

בהתאם לבקשת התובעת, מונה ד"ר זיו נר כמומחה בתחום השיקומי וזאת על מנת שיבחן את צרכיה השיקומיים של התובעת בעקבות פגיעתה.  ביום 6.11.10 נערכה חוות דעתו של ד"ר זיו-נר אשר קבע כדלקמן:

*     התובעת אינה יכולה לחזור לעבודתה הקודמת, שכן זו כרוכה בעמידה ממושכת;

*    התובעת אינה יכולה לחזור לעבודה כלשהי הכרוכה במאמץ פיסי וזאת בין היתר בשל כאבי הברך והשינויים הניווניים הצפויים להחמיר עם הזמן. יחד עם זאת המומחה קבע כי יש מקום לשקול עבודה משרדית בישיבה, אם כי ציין כי קיימת מגבלה ביד שמאל (שאינה יד דומיננטית) ולפיכך היא יכולה להפעיל מחשב ביד ימין בלבד וזאת, לקביעתו, ללא קושי;

*   התובעת זקוקה לעזרה ביתית בניקיון אך אינה זקוקה לעזרה בפעולות יומיומיות (ADL) ואינה זקוקה להתאמה של סביבת המגורים לצרכיה;

*   התובעת אינה זקוקה לאבזרי עזר להליכה בשלב זה אולם יתכן שעם התגברות הכאבים בברך, תזדקק למקל הליכה איתו תוכל לעשות שימוש רק ביד ימין (על אף שהצורך הוא לשימוש בה דווקא ביד שמאל).

*     התובעת זקוקה לדירת מגורים עם נגישות ללא מדרגות או לחלופין עם מעלית.